Ze'ev Jabotinsky · The Doctrine of Beitar · 1930
19printed page
scan 25 of 155
  • 19 - עכבור על גבול היישוב" המוסכם, מאות אלפי ובודאי מאות אלפים של יהודים נרדפים ורעבים, ולמרות עשרה של הארץ, למרות האפשרות שתתחמנה לפלילה נוספת, על ה"הסכמות" אסור לעבור. מה מהווה, בשעה שהמון מהגרים מתקבצים למעוץ לארץ, והארץ אינה רוצה בהם? כל כוח המשטרה של הארץ יגויים, כדי למנוע את כניסתם של המהגר המסכנים בוריעה ממוזנת, המשטרה מגלה את הירוף ומרפסת אותן מן הארץ. הוא אומר, שהוא אינו אלא חייר, שבא לשלשת ההיסתת על קבוי-אבות; אבל הקונסול חייב לערוך חקירה, אם הוא אינו משקר, - אם אין ברצונם של יהוד' זה להתגגבב לארץ, כדי להשאר כה. כל מנגנון ההנהלה של ארץ כח ההיח הנוז ודאגה עיקרית אחת: לא להרשות הגירה נוספת מעל למכסה. במקרה שלנ לומר פשוט: לא לתת להכנם ליהודים מכל למידה הקצובה. גורלה של ארץ-ישראל יהיה אחד משנים: או עליה עברית חפשית, או – ארץ, שבה נוקטים בבל המאמצים, כדי לשמור על הגבולות בפני יהודים, בטלים מיהיה – ארץ של אנטישמיות גלויה ומפורפשת. לא הייתי רוצה לזכות באשרז של אחד מאיסם היהודים, אפר יהיו בנגן-עדן מסין זה, כל אחד מהם יראה את עצמו כמודג. בה במידה שיגדלו עשר ו"יעסמייו, וטהארץ בבללה תתפשט, באותה מירה הגדל בגיוה. אדם יושב על הכלב בלב ים סער, אחיו טובעים לנגד עיניו, ועל הסלע עם מיום למסי הוא רואה כיצד דוחפים אותם הימה, ואין בבונתו להתערב. יותת עם זה הוא מאושר, חייר במדולה עם אלה, הדוחפים את אחיו הימה, וחייבים לאונור טהורים. בלב שלם אני אומר: כל יראו שונאינו דור יהודי, שיוכל לטבול למע יפה, יומ אלף יפה החורבן בגלוה מרה מייחווים ל"אומרים" כאלה. מצרדדי הבינונות הקטנה ממעצרי, שלפני שריסתם ימלאו הוקיקים תפקיר