Ze'ev Jabotinsky · The Doctrine of Beitar · 1930
69printed page
scan 75 of 155
  • 69 - יהיה גוי או סוג יין המשובח. אולם לצערנו לא אחד מבין את אצילות המתח מן האריסטראטיה. אלו בראו גם את האצילות המארבקת מן היוזם – יום ,הגון של ימות היהודים ואפילו מן חגינו ,את חגינו המפורסם חדור, אומרים הם: פה עומדת היא. לפני המלחמה, הרי אנחנו מושכי השרשרת ידענו את אורך: ההתבוללות. ספור היה ההתבוללות המהירה, מראה ברור ובולט: שפח דורות טובות- מסדורינו הקרוע. את האויב הזה נצחנו, הכרענוהו כמעט ואז באה המלחמה ותמי- חצרו כליל, לא נותר דבר ממנו, על כל פנים לא נרשם הוא בחייהם הצבוריים, ולא בארצות אירופה המודרנית. כך האמנו. פתאום נרכשים אנו לרצח, כי אין זה ככה, האויב עוד חי, רודף ומנו- צח איתנו. היום שטחו אחרת היא לגמרי, "לאומית", "לאומית" בשתי המובנים: הן הפציל הוא יהודי או גם עברי, גם הקמץ הספרדי נוסף עליו וגם החכן קו-שר עם החיים היהודיים, אם ארץ ישראל למשל, או עם רשת בחיי ספר יהודים- בגולה, או עם קואופרציה הבנקאית יהודית ובכל זאת, מתח לארבע כנפות של מתח אתו האויב הותיק, ההתבוללות, באותה המדה של קבענות ומחזור ובתוך ההתאבדות לדעת כקדש. והמדה שוה מבין סוגי ההתבוללות. לא שונתה. גם היא: רגש הנחיתות היהודי, כמו מלפני עשרים שנה, שומרים אנחנו משפתי הו- צעירים גם כיום, שכבעיות יהודיות בלבד אי אפשר למלא את החיים של אדם שלם, מהאידיאלים היהודיים אינם מספיקים לתפוס את מקומם של מזרחיים שלט. הרבה.יותר עליון, רוח יותר רופה ויתר ברוחב, הגיונם. ומהדבר היהודי המקשר ועד את נוער שלנו, שהוא פשוט לא יערוב אתנו, נשאר רפיונו, בהר אמתו, בכרם העברי הקטן. בבנין היהודי הצפון - הוא לתת לנוער העברי כי ישב- תמיד על יד החלון לענין מכבדו על הנפשה ברוחב ההוא, מה מראה האופנה הנוינית. הם יושבים, אמנם, על יד החלון. רבים הם היושבים, בראשם נטוי כל לרוחב