ב פתיחה
גבורי כח יעשו כמו אביי ורבא שאמרו לתלמידים במטותא מינייכו לא תבואו ביומי ניסן וביומי תשרי, וכל בני התלמוד עסקו בעבודת אדמה ועשו התורה עיקר ומלאכתם טפילה וזה וזה נתקיים בידם, ובפרט שהעבודה שמה בעצם מצוה רבה היא כאשר יבואר בע"ה בספרי זה. ועוד יוצמח מזה תועלת רב לגבורי כח אשר ירצו לקבל עול תורה לשמה בשלימות מבלי יהנו מן הבריות ולקיים דברי אליהו הנביא ז"ל בתנא דבי אליהו, וזה לשונו אמר אליהו מעיד אני עלי שמים וארץ שכל תלמיד חכם שהוא קורא ושונה לשם שמים ואוכל ושותה משלו ונהנה מיגיעו ומעמלו, ואינו נהנה משל אחרים עליו הכתוב אומר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, ואומר מה יפית ומה נעמת וגו' עכ"ל*).
בעצם תהי' זאת לנו לתהלה ולתפארת בעיני העמים, באמרם גם בני ישראל אנשים אשר רוח בהן לדרוש ולחדש נחלת אבותיהם, ארץ המקודשת השוממה והבזוי' לשום עלי' כצאן אדם, הצלחה לפרי תהי', והוא תהלתם. למה חכמי איטלי' ושארי מדינות ימסרו נפשם עבור ארץ אבותיהם, על אחת כמה וכמה ארץ כזאת, אשר כל יושבי תבל קדוש יאמרו עליה, ואנחנו נעמוד מרחוק כגבר אין חיל ולב אין ? גם אנחנו תדרכי נפשינו עוז לבנות הנשמות ולהקים הנהרסות, ועכ"ז לא יתמעט בזה אהבת תולדות הארץ אשר אנחנו שוכנים עליה, כאשר אמר ירמי' ע"ה אל הגולה אשר בבבל דרשו את שלום העיר וכו' (ובמקום אחר הארכתי בזה ואין כאן מקומו) הלא הקיסר הגדול המנוח ניקאליי, שכן בהיכלי שן בפ"ב הבירה, הקנה לו בית בקריית ברלין לכבוד משפחת הגבירה – כן מגדולי עמינו רוזני עם ישראל יקנו להם אחוזת שדה וכרם בארץ אשר הנחיל לאבותינו ועי"ז מעט מעט תהי' ירושלים וארץ הקדושה לתהלה בארץ ולזכר עולם יהי' צדקתם כמ"ש החכם הראב"ע שמי שיש לו חלק בארץ חשוב כחלק עולם הבא ובזה נשים מסלה לחלקינו לנחלת עולם אשר מעט תזריח אור לישרים כאשר נבאר בע"ה בספרי זה ישים נא הקורא נעים עינו ולבו עלימו סלה.
*) ובזה מובן לי מאמרם גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים אשר רבים נתקשו בזה דא"כ אם זה אינו ירא שמים איך הוא גדול, רק כה יאמר, גדול הנהנה מיגיעו שהוא גם ירא שמים יותר מירא שמים אשר אינו נהנה מיגיעו, כי יאמר איך אהי' נהנה מיגיעי ואיך אבלה את בהבלי עולם רגע אחד בלי תורה ועי"ז מוטל על הבריות, והוא ירא שמים בזה מלעסוק בצרכי הזמן, ע"ז אחז"ל שהנהנה מיגיעו ועושה התורה עיקר, גדול יותר מזה וכדברי התנא דבי אליהו.