Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion, Jerusalem Edition · 1919
70scan
of 139

מאמר קדישין

דלא סבירי להו מכשירי עבודה דוחה, מכל מקום יש לומר דכאן לכולי עלמא דוחה, הדא דרבי עקיבא אמר מלתא דאפשר למיעבד מאתמול אינו דוחה וכאן לא היה אפשר מאתמול דודאי מיד כשיבוא רשות לא יתעצלו בה ולילה כיום לא ינוחו ולא ישקוטו, ועוד דבשבת פר"א אמרינן דלענין הקרבת עומר דוחה לכולי עלמא אפילו לרבי עקיבא דהא שרי טחינה והרקדה דילפינן מן בחריש תשבות דמכשירי עומר דוחה, אם כן יש לומר דגמר בנין המזבח לצורך העומר נמי דחי יום טוב ועוד הא מצינו בסוף עירובין גבי קושרין נימא בשבת במקדש ופירש הרב מברטנורא משום דמכשירי מצוה שאי אפשר למיעבד מאתמול דוחה שבת לכולי עלמא והנימא שנפסק בשבת אי אפשר מאתמול וכן כתב התוי"ט שם ואם התם שאפשר לעשות השיר על ידי אחר שלא כל הכלי שיר נפסקו אפילו הכי שרי כל שכן כאן כשניתן רשות וא"א מאתמול דשרי בשבת משום מצות עומר דהוא במועדו אז והמצוה עוברת וקרא אמר במועדו וא"ש.

בראשית אמרי במאמר דרישת ציון שפכתי שיחי נגד חלקי הסותר של דרישת ציון זה יאמר עלה לא נעלה אל הרי קודש כי טוב שבתי פה עד יתקע בשופר גדול בארבע רוחות עולם או תכסוף רוחינו לדרישת ציון ובית אלהי יעקב, וזה יאמר למה זה לי ענות נפשי עלי ציון ועריה, הלא כבר נאמר אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ ואמרו רז"ל שהשביענו הקדוש ברוך הוא שלא נדחקו את הקץ, ולמה זה הבל איגע להאדיב רוחי ולתאות נפש על שיבת ציון ? והן נגד הראשון כבר הבאתי ראיות גדולות מן הכתוב ומן קבלת רז"ל ומן המושכל ואמנם על דברת שבועת אלהים האסור אשר עליה יסוגו אחור מלהקשיב לדברי הנביא (ישעיה ס"ב) אל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים ירושלים תהלה בארץ *), על זה אשיב אמרי לך בשתי דרכים, האחד כי אזהרה מה תעירו ומה תעוררו הוא רק לבל נעלה ביד חזקה לחומות ירושלים, כמפורש בש"ס שם שלא יעלו בחומות ופי' רש"י בחזקה וגם שלא ימרדו באומות, רק נצפה על חסד ה' שישים עין חמלתו עלינו, ברצות ה' כושר פועל ידינו, ולא השביענו רק שלא נהיה מן המעפילים לעלות ההרה בחזקה אבל לרצות אבניה ולפעול ארץ נושבת מה טוב ומה נעים אין לך מצוה גדולה מזו כאשר בררתי בארוכה, וכי יעלה על הדעת שכאשר עמד נחמיה עליו השלום ברוע פנים לפני המלך כורש ויתחנן לפניו לבנות חרבות ירושלם הגם זה כעובר על השבועה הלזו ח"ו? הלא לא בחזקה הלך רק בפעולת תחנונים נתן השם יתברך חנו בלב המלך וחפץ ה' בידו הצליח, כן יסוב בעל המסבות יתברך לנו.

והנה ראיתי בספר כפות תמרים על סוכה (דף ל"ה) ד"ה של מעשר שני, וזה לשונו ואני ראיתי דברי ס' התרומה כו' ושם כ' הלכה נראה דקדושת מחיצת העיר קיימת לעולם להיות מותר לאכול מעשר שני בתוכה אם בנה מזבח


*) אמר הנביא שם כפול הלשון אל דמי לכם ואל תתנו דמי לו עד יכונן כו' והוא מובן לדרכנו תחלה אל תתנו דמי לכם שתעשו אתם פעולה למטה אשר תמיד לא יחשו ואחר החל למטה אז אל תתנו דמי לו שיהיה נעור ממכון קדשו לשום תהלה בארץ.