מאמר ארץ נושבת
אחינו לעלות שמה ולשב שמה איש תחת גפנו ותחת תאינתו וזיתו, ולא לידי מתנת בשר ודם תהי' עינינו נשואות רק מתוקה שנת העובד אדמת קודש יהי' והיושב מרום יוסיף לו ברכת עדי עד וזהו קרני הישועה תזריח סלה: ויתקיים דברי רז"ל במגילה י"ז ומה ראו לומר קיבוץ גליות אחר ברכת השנים, דכתיב ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא כן מראשית כל השתדל לפעול אשר ארץ הקדושה פריה תתן בעשות לה ארץ נושבת עבודת שדה וכרם ולא מחכה לקיבוץ גליות כ"ב סלה.
מאמר שלישי.
מאמר העבודה ח"א.
א) מן השלשה דברים אשר עליהם העולם עומד, הוא העבודה להקריב קרבנות ולהעלות ריח ניחוח לפניו ונשלמה פרים שפתינו בלימוד סדר העבודה כאשר עשה לנו רבינו משה ב"ר מיימון לחבר לפנינו כל דרכי העבודה וכל הדינים השייכים לארץ ישראל בשבת ישראל יחד בארץ.
ונעסוק גם אנחנו בקדש הקדשים להעמיק בדין, אם יורשה לנו מטעם המלכיות עשות בהר הקודש כחפץ לבינו אם יהי' רשות כעת, כזאת להעלות ריח ניחוח לפניו או לא? ובפרט כפי הראיות שהבאתי למעלה מן הירושלמי ושאר מקומות שתחלת הישועה תהי' בשלוט האומות עלינו, וברצונם להרשות לנו לבנות מזבח חדש בציון, ובעבודת בית המקדש בשמחה וגילה בישועתו, מהו ?
ואען ואומר הן בתחלת ההשקפה ישנו שלש מניעות, ואמנם את כולם ישא רוח כפי אשר נברר בע"ה מפי ספרים ומפי סופרים, וכפי אשר הסכימו על ידי (אחר מחלפות מכתבים אשר העתיקם בסוף מאמרינו בזה) שני גדולי עולם נוחי נפש אשר כל בית ישראל נשען עליהם, ה"ה אדוני מו"ר הגאון הגדול החסיד ועניו רבן שכב"ה מו"ה עקיבא איגר זצוק"ל ואחריו חתנו הגאון הגדול החסיד מו"ה משה סופר זצוק"ל המניעות המה, א' כי קשה מאוד לבנות מקדש כתכונתו אשר מיד ד' עליהם השכיל דמות תבניתו, ב' שכולנו טמאי מתים ואין לנו אפר פרה לטהרינו, ואיך נדרוך כף רגלינו במשכן הש"י ג' למצוא כהן כשר מיוחס מזרע אהרן מי יודיענו אם לא הי' שמן פסול בחזקת אבותיו, ועל שלשתן אברר שאין בו מהמניעות כלל.
ב) כבר נפסקה ההלכה בתלמוד ב"ר יהושע, שאמר שמעתי שמקריבים אע"פ שאין בית ואוכלין קדשי קדשים אע"פ שאין קלעים קדשים קלים אף על פי שאין חומה. מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא (מתני' עדיות פ"ח וש"ס שבועות ט"ז מגלה יד זבחים ק"ז) וז"ל הרמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה ה' ט"ו לפיכך מקריבין כל הקרבנות אע"פ שאין שם בית בנוי, ואוכלין קדש קדשים בכל העזרה אע"פ שהיא חריבה ואינה מוקפת במחיצה, ואוכלין קדשים קלים ומעשר שני בירושלים אע"פ שאין שם חומה שקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולעתיד לבוא עכ"ל, וכתב מרן הכסף משנה בתוך פלפולו עם הראב"ד וז"ל שמא בזמן החרבן יותן לנו רשות להקריב עכ"ל ולדעת ראב"ד שפסק שם כמ"ד דלא קדשה לעתיד לבוא והנכנס שם אינו חייב כרת, ודאי אין מניעה עתה להקריב, שהרי אי אמרת לא קדשה לעתיד ממילא הבמות מותרות ויכולין להקריב בכל מקום כדאמרי' במגילה י' שמעתי שמקריבין בבית