הר צבי
אהל מועד, ומחיסר מעשה גדול. ולכאורה נראה דמש"כ התוס' (זבחים נ"ט) דגם מעלה חוץ אינו חייב בזה"ז משום דאינו מתקבל בפנים בלי מזבח לאו דכו"ע היא, שהרי לקמן (ס"א ע"א) החליפו שיטתם, וז"ל "וא"ת ומנ"ל לקמן דר"י סבר קדשה משום דמחייב מעלה בזה"ז לעולם אימא לך דסבר ל"ק אפ"ה אין אחרי' היתר, וי"ל דאי ל"ק לא מחייב דאינו ראוי לפתח אוה"מ דנדחו לגמרי, אבל אי קדשה לא נדח דיכול לבנות מזבח במקומו ויקריב עליו, וכו' עכ"ל התוס', ולפו"ר יש לעיין למה הוצרכו לזה דיכול לבנות מזבח ותפ"ל דהא לעיל בסמוך פשיטא להו דמאי דאמרינן לעיל מזבח שנעקר מקטירין קטרת במקומו ה"ה אימורין, הרי דלהקטרה אברים לא בעינן מזבח כלל, אבל באמת ז"א דאי לאו הך סברא דבידו לבנות מזבח הי"ל דחוי מכבר, וכיון דנדחה מקודם שחיטה תו ליכא לחיובו לא על השחיטה ולא על העלאה, וא"כ ממילא מוכרח דכונתם בהך סברא דבידו לבנות מזבח דמהני האי טעמא דאפילו מחוסר זמן לא חשיב דאל"כ לא תרצו כלום דהא השוחט מחוסר זמן פטור גם על ההעלאה ואמאי מחייב ר"י מעלה בחוץ, (ויש להתכונן בסתירת דברי התוס' אהדדי דלעיל נ"ט ע"ב השיטה להו דאפילו לר' יהודה אין הקטרה בפגימת המזבח, וכאן סתמו דאף לרבנן יש הקטרה בלי מזבח) ולפי הנ"ל י"ל דאף דל"מ הך סברא דבידו לבנות מזבח ולחייב משום זה גם משום שוחט בחוץ וכמש"כ התוס' לעיל דקו"ח הוא משוחט בחוץ קודם פתיחת דלתות ההיכל מ"מ ס"ל לתוס' דהכא דעכ"פ מחוסר זמן לא הוי ובזה פליגי על שיטת תוס' דלעיל וכאן ס"ל דדמיא לגמרי לשוחט בלילה דלענין חיוב שחיטת חוץ חשיב אינו מתקבל בפנים ופטור ומ"מ על ההעלאה דלאח"כ מחייב אם העלה בחוץ ביום וכדמבואר ברמב"ם וראב"ד פי"ח מה' מעה"ק הי"ז) עי"ש. והיינו משום דלילה ל"ח מחו"ז, ולדברי התוס' דהכא ודאי דה"ה בשוחט בחוץ קודם פתיחת דלתות ההיכל נהי דעל השחיטה פטור מ"מ על ההקטרה בחוץ שפיר יתחייב משום מעלה, וכד נדייק בלשון התוס' דהוצרכו להוסיף דטעמא דפטור מעלה דזה"ז למ"ד לא קדשה הוא משום דנדחה לגמרי, משמע מזה לכאורה דעיקר הפטור הוא משום דהקרבן כבר נדחה ואף אם יבוא אליהו היום ומהרה יבנה המקדש, קרבן זה נדחה ולא ירצה עוד ומשום דהוי פסולו בגופו חשיב אינו ראוי לפתח אוה"מ ופטור, כדאר"י לעיל נ"ט ע"א אחד זה ואחד זה פסול, וממילא נוכל לומר דגם למ"ד לא קדשה לאו מילתא דפסיקא היא לפטור מעלה בחוץ בזה"ז אלא תליא בפלוגתא דבע"ח נדחים ומאן דלית לי' בע"ח נדחים אף אם ס"ל לא קדשה מ"מ חייב מעלה בחוץ בזה"ז, ור' יוחנן לשיטתו דס"ל בע"ח נדחים שפיר הוכיחו בגמרא דס"ל קדשה לע"ל דאל"כ לא הי' חייב דכבר נדחה לגמרי וקרבן פסול הוא, ולפי"ז מוכרח דגם ר"ל ס"ל כר"י דחא דבע"ח נדחים דאל"כ הו"ל לחייב מעלה בחוץ בזה"ז אף לשיטתו דל"ק, כיון דאין פסולו בגופו של קרבן ומהרה יבנה המקדש והוי חוי להקרבה ואפילו אם נאמר דשוחט בחוץ בזה"ז פטור מקו"ח דשוחט קודם פתיחת דלתות ההיכל מ"מ אינו דומה למחי"ז לשיטת הוס' דהכא אלא דינו כמו שוחט בלילה דפטור על השחיטה ומ"מ חייב על ההעלאה, זולת למאן דאית לי' בע"ח נדחים